"קדושה" היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה בציבור. הקדושה מבוססת על פסוקים מתוך נבואת המרכבה שחזו הנביאים ישעיהו ויחזקאל, המתארים את המלאכים המשבחים את השם. בתפילת הקדושה, המתפללים מדמים את עצמם למלאכים המקדשים את שמו של הקדוש ברוך הוא.
לפני כל אחד מפסוקי הקדושה, נאמרת הקדמה על ידי החזן ובהשתתפות הקהל. בעדות מסוימות, בנוסח התפילה בשבתות ובחגים ההקדמות בסדר הקדושה הן חגיגיות ופיוטיות. מאחת ההקדמות האלה לקוח הקטע "הוא אלוקינו".
בקטע זה, אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא ומתארים אותו כגואל ומושיע, ומייחלים להתגשמות ההבטחה האלוקית לגאולת עם ישראל בקרוב.
העיירה ליובאוויטש, השוכנת בצפון-מערב רוסיה, היא ערש הולדתה של חסידות חב"ד. במשך למעלה ממאה שנה, עד לעשורים הראשונים של המאה שעברה, היא הייתה מרכז החסידות.
החזן הראשי הקבוע בבית הכנסת של אדמו"רי חב"ד בליובאוויטש היה הרב יחיאל הלפרין. הוא היה חזן מחונן ומוזיקאי בחסד, וחיבר מנגינות רבות לתפילות החגים והימים הנוראים. אחת מהן היא הלחן הקצבי לקטע "הוא אלוקינו" מתפילת מוסף.
הרבי מליובאוויטש שמע לפחות פעם אחת בעצמו את שירתו של "יחיאל החזן" בתפילות ראש השנה בשנות העשרים. ככל הנראה, במרוצת הזמן ותהפוכות ההיסטוריה הניגון נשכח ואבד, אך הרבי זכר אותו היטב.
ארבעים שנה מאוחר יותר, בשנת תשכ"ד (1963), הרבי גאל את הניגון וגילה אותו מחדש לציבור הרחב. זמן לא רב מאז שהרבי לימד את הניגון, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מפס הקול של התפילה בבתי כנסת חב"ד ובקהילות רבות אחרות בכל העולם.
בניגון "הוא אלוקינו", המנגינה שמחה וסוחפת, אבל העיקר הוא המילים האופטימיות שלו. אליהן עלינו לשים לב במיוחד ולשמוח בהן. הן מבטאות את האמונה והביטחון החזקים שלנו בכך שהקדוש ברוך הוא יקיים את הבטחתו לגאול אותנו במהרה.
לניגון מספר מאפיינים מוזיקליים ייחודיים.
הצלילים מקנים לו תחושה עליזה ואופטימית.
הקצב של הניגון מהיר ומקפיץ, ותורם לאווירה השמחה והנלהבת שלו.
המלודיה פשוטה וקליטה, וקל ללמוד אותה ולשיר אותה.
הניגון משתמש במוטיבים חוזרים ונשנים, התורמים לתחושת האחדות וההזדהות.
"קדושה" היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה בציבור. הקדושה מבוססת על פסוקים מתוך נבואת המרכבה שחזו הנביאים ישעיהו ויחזקאל, המתארים את המלאכים המשבחים את השם. בתפילת הקדושה, המתפללים מדמים את עצמם למלאכים המקדשים את שמו של הקדוש ברוך הוא.
לפני כל אחד מפסוקי הקדושה, נאמרת הקדמה על ידי החזן ובהשתתפות הקהל. בעדות מסוימות, בנוסח התפילה בשבתות ובחגים ההקדמות בסדר הקדושה הן חגיגיות ופיוטיות. מאחת ההקדמות האלה לקוח הקטע "הוא אלוקינו".
בקטע זה, אנו משבחים את הקדוש ברוך הוא ומתארים אותו כגואל ומושיע, ומייחלים להתגשמות ההבטחה האלוקית לגאולת עם ישראל בקרוב.
העיירה ליובאוויטש, השוכנת בצפון-מערב רוסיה, היא ערש הולדתה של חסידות חב"ד. במשך למעלה ממאה שנה, עד לעשורים הראשונים של המאה שעברה, היא הייתה מרכז החסידות.
החזן הראשי הקבוע בבית הכנסת של אדמו"רי חב"ד בליובאוויטש היה הרב יחיאל הלפרין. הוא היה חזן מחונן ומוזיקאי בחסד, וחיבר מנגינות רבות לתפילות החגים והימים הנוראים. אחת מהן היא הלחן הקצבי לקטע "הוא אלוקינו" מתפילת מוסף.
הרבי מליובאוויטש שמע לפחות פעם אחת בעצמו את שירתו של "יחיאל החזן" בתפילות ראש השנה בשנות העשרים. ככל הנראה, במרוצת הזמן ותהפוכות ההיסטוריה הניגון נשכח ואבד, אך הרבי זכר אותו היטב.
ארבעים שנה מאוחר יותר, בשנת תשכ"ד (1963), הרבי גאל את הניגון וגילה אותו מחדש לציבור הרחב. זמן לא רב מאז שהרבי לימד את הניגון, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מפס הקול של התפילה בבתי כנסת חב"ד ובקהילות רבות אחרות בכל העולם.
בניגון "הוא אלוקינו", המנגינה שמחה וסוחפת, אבל העיקר הוא המילים האופטימיות שלו. אליהן עלינו לשים לב במיוחד ולשמוח בהן. הן מבטאות את האמונה והביטחון החזקים שלנו בכך שהקדוש ברוך הוא יקיים את הבטחתו לגאול אותנו במהרה.
לניגון מספר מאפיינים מוזיקליים ייחודיים.
הצלילים מקנים לו תחושה עליזה ואופטימית.
הקצב של הניגון מהיר ומקפיץ, ותורם לאווירה השמחה והנלהבת שלו.
המלודיה פשוטה וקליטה, וקל ללמוד אותה ולשיר אותה.
הניגון משתמש במוטיבים חוזרים ונשנים, התורמים לתחושת האחדות וההזדהות.
מאות בתי חב"ד ברחבי הארץ מקיימים פעילות קבועה של תורה, תפילה וחסד. בעת החירום הזו, שליחי חב"ד מתגברים עוד יותר את היקף הפעילות. בתרומה כספית שלכם, נוכל להגדיל ולהרחיב את הפעילות, וביחד לעשות הרבה יותר טוב.
כאן תוכלו להקדיש שיעור תורה, תפילה או פעילות חסד – לזכות חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים, לשלום החטופים, לעילוי נשמת הנופלים ולניצחון עם ישראל.
התרומה מוכרת לצרכי מס (סעיף 46)
בערכה יש:
בעלות של 55 ש"ח