מִצְוָוה VIP

"מזל טוב, יש לכם בן!"

אם גם אתם שמעתם את המשפט הזה מתישהו במהלך ההיריון או הלידה, החלק הבא רלוונטי עבורכם במיוחד. כי ביהדות, למין היילוד יש עוד משמעות חשובה במיוחד, מלבד כמובן מההחלטה האם לצבוע את החדר בוורוד או בכחול: ברית מילה לבנים ביום השמיני שלאחר הלידה.

ברית מילה היא לא סתם עוד מצווה. היא על תקן של "אות" בין אלוקים ובין העם הנבחר. אם תרצו, וי־איי־פי של מצווה. ואכן, לא סתם הקפידו אלפי יהודים לאורך הדורות לקיימה גם במחיר של קשיים אדירים או אפילו מסירות נפש.

כמו תמיד, הכל התחיל ממש מזמן: זה היה בימי התנ"ך הרחוקים – אברהם אבינו, היהודי הראשון בעולם, הצטווה על ידי אלוקים להטיל סימן לקשר שבינינו לבין אלוקים בגופם של הזכרים. את הסימן אלוקים ביקש להטיל דווקא באיבר המסמל את השוני שבין זכר לנקבה, ולא בכדי: דווקא האיבר המייצג את החומריות, הוא שנבחר להיות מי שיעלה את כל גופנו לדרגה קדושה ורוחנית יותר.

רק רגע, ומה עם הבנות? למה הן לא זקוקות למעשה כמו זה שאלוקים נתן רק לבנים? תורת הקבלה מסבירה כי הבנות נולדות כבר עם קשר טבעי עם אלוקים ואינן זקוקות לפעולה אקטיבית בעניין. מעין "בילט־אין", שאצל התינוקת קיים כבר מרגע הלידה והיא אינה זקוקה אפילו להמתנה של שמונה ימים.

בעבר, התעורר דיון מעניין בקרב גדולי ישראל סביב השאלה, זכות ברית המילה של מי גדולה יותר – של ישמעאל או של יצחק? כזכור את שניהם מל אביהם, אברהם אבינו, ולכאורה, זכותו של ישמעאל גדולה יותר – נער בן 13 שיכול היה בהחלט לסרב ל"קפריזה" החדשה של אביו, ולהודיע לו כי גופו ברשותו. למרות זאת, הוא הסכים למהלך, וזאת רק כי אביו טען שאלוקים ציווה אותו על כך.

יצחק לעומת זאת, היה בסך־הכול זאטוט בן שמונה ימים כשנימול. אף אחד לא שאל אותו, וזכות הסירוב מצידו גם היא לא הייתה קיימת.

ובכל זאת, הפתעה: ברית המילה של יצחק נעלית יותר. דווקא היותו בן שמונה ימים, ללא הבנה או דעת, היא שיצרה במעשה שנעשה בו קשר עמוק עם אלוקים. יותר מכל טעם וסיבה. מעין ברית דמים שדבר לא יוכל להפר, או הבנה בתת ההכרה שדבר לא יפריך. הקשר של ישמעאל לעומת זאת היה מבוסס על הבנה שכלית, כזו שמחר יכול לבוא מחקר כלשהו מאוניברסיטת ייל, או פסיקת בית משפט מקלן שבגרמניה ולהחליט שאיננה נכונה.

שמונה בעקבות אחד

את ברית המילה חשוב מאוד לקיים דווקא ביום השמיני, ואפילו אם יום הברית חל בשבת או בחג (במקרה כזה יש להיזהר מלגרום לחילול שבת נלווה שאיננו נצרך לברית עצמה).

מלבד העובדה שפרט זה מופיע במפורש כחלק מהציווי בתורה – "ביום השמיני ימול בשר ערלתו", טמונים בספירה דווקא עד שמונה, עניינים טמירים שעלולים להתפספס במקרה של דחייה שאיננה נצרכת מבחינה רפואית. כך למשל, מובא בתלמוד הירושלמי כי "נולד בן זכר באותה משפחה – נתרפאה כל המשפחה" ואותה סגולת הרפואה שמגיעה על־ידי הברית היא דווקא כאשר הבן נימול לשמונה. ממש כפי שבתפילת שמונה־עשרה, הברכה השמינית היא ברכת "רפאנו" לבריאות טובה.

עניין נוסף המופיע בספרי הקבלה – שלא פעם חושפים את מה שמתרחש "מאחורי הקלעים" של היהדות – מצביע על כך שהמספר שמונה מסמל כוחות על־טבעיים. הטבע, מורכב משבעה חלקים: שבעת ימי השבוע, שבע שנות שמיטה, שבעת כוחות הנפש, ואפילו שישה בקבוקים תואמים שנסדר בעיגול סביב הבקבוק השביעי שבמרכז. מעגליות של הטבע. המספר שמונה לעומת זאת הוא הכוח העל־טבעי השורה בעולם. וכשילד מתחיל את החיים, חשוב לחבר אותו עם הכוח המיוחד, הנצחי, והבלתי־מנוצח ולא רק עם הטבעי, הרגיל והחולף.

וכמו בכל דבר בחיים, לכל כלל יש יוצא מן הכלל…:

מדובר במקרה שבו קיימת אצל התינוק (ולא אצל האם או קרוב משפחה אחר) בעיה רפואית העלולה לסכן אותו. צהבת יילודים למשל. הרמב"ם היטיב להגדיר את הפרופורציות ואמר כי "סכנת נפשות דוחה את הכול, ואפשר למול לאחר זמן, ואי־אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם".

במקרה כזה ובכל מקרה של בעיה בריאותית, כמו משקל נמוך, יילוד פג וכדומה, יש להתייעץ עם המוהל, שיקיים הערכת מצב יחד עם הרופא ויקבע מתי תתקיים הברית כך שלא תסכן את התינוק. חשוב גם להודיע למוהל על כל חריגה במצב בריאותו של הילד מהלידה ואילך, כגון חום, חוסר תיאבון או הפרשות מהעיניים כדי שיוכל לקבל החלטה המתבססת על תמונת מצב מלאה.

תתכוננו לפגישה אישית עם הסנדק!

הרבה לפני שסנדק הפך להיות כינוי משטרתי למישהו עם קול נמוך וצרוד ועסקים מפוקפקים, היה לו תפקיד חשוב וקדוש בהרבה: להיות זה שעל ברכיו ימולו את התינוק.

חז"ל דימו את הסנדק לכוהן המקטיר קטורת לשמים ואת רגליו הנושאות את התינוק למזבח. סנדקאות היא התפקיד החשוב והמכובד ביותר בטקס הברית ובקהילות רבות נהוג לבחור בסב התינוק לתפקיד. עם זאת, הבחירה נתונה בסופו של דבר לשיקול ההורים, שיכולים לנהוג לפי מנהג מקומי או משפחתי, או בהתאם להעדפות ונסיבות אישיות שונות. בנוסף לתפקידו המעשי בעת טקס ברית המילה, הסנדק נתפש גם כנותן החסות (=פטרון) הרוחנית של בן סנדקאותו, וכמי שיכול להשפיע עליו מחוכמת חייו ומניסיונו.

להיות סנדק זה תפקיד של פעם בחיים – על פי הנהוג, בכל משפחה הסנדק יכול לשמש רק עבור ילד אחד, ולא עבור שני אחים למשל. במקביל, התפקיד רצוף בברכות, ונחשב כסגולה לעושר ולרווחה כלכלית, כמו גם לאריכות ימים ושנים טובות.  לסנדק גם יש כוחות גדולים לברך בגמר טקס ברית המילה את המשתתפים, הדואגים מצידם לעמוד בתור כדי שלא לפספס את האופציה לקבל ברכה…

יש לך איזה מוהל בשבילי?

כשאנחנו צריכים בעל מקצוע, מה אנחנו עושים בדרך כלל? נכון, נכנסים לגוגל…

אבל כשמדובר במוהל, כדאי לבדוק קצת יותר לעומק. בכל זאת, מדובר כאן באירוע משמעותי במיוחד, בעל השלכות רוחניות וגופניות רציניות. אם אתם מצויים בקשר עם בית חב"ד או רב אחר במקום מגוריכם, תוכלו לקבל ממנו מידע מועיל בנושא זה.

חשוב להבין כי ברית שאיננה נערכת כהלכה היא פעולה כירורגית סתמית, וחסרה את ממד הקדושה שיש בהכנסת הילד בבריתו של אברהם אבינו. רק מוהל מוסמך, שעבר קורס מיוחד המכשיר אותו לעשות זאת הן מההיבט ההלכתי והן מההיבט הרפואי, יכול לערוך ברית מילה כהלכתה. אל תהססו לבקש מהמוהל שיציג לפניכם את תעודת ההסמכה שלו מטעם משרד הבריאות והרבנות הראשית.

כמובן שאם המוהל הוא גם רופא ועורך את הברית בהתאם להלכה ולמסורת היהודית, אין בכך כל מניעה. אולם אם בחרתם במוהל מוסמך שהוא גם רופא, ודאו כי יש לו ניסיון ממשי וותק של ממש גם במילה מעשית, ולא רק בתור ידע תיאורטי.

אל המוהל כדאי לפנות סמוך ככל האפשר למועד הלידה, ואפילו עוד לפני שבודקים אם גן האירועים שאהבתם פנוי… המוהל ילווה אתכם בכל שלב – החל מקביעת יום הברית והשעה המדויקת, וכלה בכל שלבי הטיפול בתינוק לאחר הברית. הוא גם יגיע לביתכם כדי לוודא שהכול כשורה. ואתם מוזמנים בכל מקרה של שאלה או חשש, להתקשר אליו בכל שעות היום והלילה.

בוקר טוב אליהו!

לא משנה אם הדודה מצד אבא, או אם הבוס מהעבודה הבריזו בסוף מהברית. לפחות אורח אחד אתם יכולים להיות בטוחים שיגיע ועוד בדיוק בזמן:

טקס ברית המילה כולל קריאת פסוקים וברכות העוסקים באמונה, בהודיה על הלידה, בתפילה להצלחת המילה ובזכרון הברית הראשונה המוזכרת בתורה. אולם מקום מרכזי במיוחד בטקס תופס "מלאך הברית" – אליהו הנביא, אשר אף כיסא מיוחד מוכן ומזומן עבורו: "זה הכיסא של אליהו זכור לטוב".

בחלק מהנוסחאות משולבים פסוקים העוסקים בדמותו המקראית, ובנוסח האשכנזי אף פונה המוהל אל המלאך וקורא: אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיך, עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי.

ם כאשר אנו פותחים את הטקס בברכת "ברוך הבא", אין הדברים מופנים רק אל התינוק הנכנס, אלא אף – ובעיקר – לאליהו הנביא המצטרף אל התינוק בדרכו לקיום מצוות ברית המילה. מקובל כי רגעים אלה, שבהם מלווה אליהו הנביא את התינוק הנכנס לאולם, הם עת רצון מיוחדת לתפילות ולבקשות עבור כל המצטרך.

בעצם, מה מחבר דווקא את אליהו הנביא למעמד ברית המילה? חז"ל מציינים כי לאחר שנוכח במצב הרוחני הירוד של עם ישראל באותה תקופה, טען אליהו הנביא לפני הקב"ה שבני ישראל נטשו את הברית עימו: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א', י"ט, י).

על כך השיב לו הקב"ה, כי לא כל־כך מהר יהודים נפרדים מאלוקים… וכדי שיוכל להיווכח בכך בעצמו, בכל פעם שיהודי יכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, יבוא הוא, אליהו הנביא, וישמש בעצמו עֵד לקיום הברית.

במה צריך להצטייד לקראת הברית?

טוב. אז יש צלם, מוהל, קייטרינג, ואפילו לתינוק דאגתם מבעוד מועד. אבל כדי שברית המילה תעבור בצורה חלקה וזורמת, כדאי לוודא כי במקום הנבחר לקיום הברית קיימים גם הפריטים הבאים במלאי, או לדאוג ולהביאם:

בגד יפה וחגיגי לתינוק (רצוי בשני חלקים: חולצה ומכנסיים).

חיתולי בד, מגבונים, טיטולים, תחבושות וציוד רפואי נוסף לפי התייעצות עם המוהל.

כרית שעליה ישכב התינוק ואותה יחזיק ה"סנדק". כריות מותאמות, נוחות ויפות במיוחד ניתן להשיג בחנויות יודאיקה, בבתי חב"ד או אצל אנשים פרטיים רבים המשאילים כריות כאלו ללא תמורה.

כיסא שעליו יושב הסנדק ומכונה "כיסא של אליהו". ברוב בתי הכנסת ובאולמי שמחה רבים יש כיסא מוגבה המיועד למטרה זו.

בקבוק יין חדש וסגור.

גביע קידוש עבור היין.

סידור ובו התפילה והברכות הנאמרות בברית המילה.

שתי טליתות עבור אבי הבן והסנדק.

כיפות עבור הנוכחים.