הַבִּינָה וְהַבְּרָכָה לְחַי עוֹלָמִים
הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה לְחַי עוֹלָמִים
הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר לְחַי עוֹלָמִים
הַהוֹד וְהֶהָדָר לְחַי עוֹלָמִים
הַוַּעַד וְהַוָּתִיקוּת לְחַי עוֹלָמִים
הַזִּיו וְהַזּוֹהַר לְחַי עוֹלָמִים
הַחַיִל וְהַחוֹסֶן לְחַי עוֹלָמִים
הַטֶּכֶס וְהַטּוֹהַר לְחַי עוֹלָמִים
הַיִּחוּד וְהַיִּרְאָה לְחַי עוֹלָמִים
הַכֶּתֶר וְהַכָּבוֹד לְחַי עוֹלָמִים
הַלֶּקַח וְהַלִּבּוּב לְחַי עוֹלָמִים
הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְחַי עוֹלָמִים
הַנּוֹי וְהַנֵּצַח לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׂגּוּי וְהַשֶּׂגֶב לְחַי עוֹלָמִים
הָעֹז וְהָעֲנָוָה לְחַי עוֹלָמִים
הַפְּדוּת וְהַפְּאֵר לְחַי עוֹלָמִים
הַצְּבִי וְהַצֶּדֶק לְחַי עוֹלָמִים
הַקְּרִיאָה וְהַקְּדֻשָּׁה לְחַי עוֹלָמִים
הָרוֹן וְהָרוֹמֵמוֹת לְחַי עוֹלָמִים
הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח לְחַי עוֹלָמִים
הַתְּהִלָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְחַי עוֹלָמִים
"האדרת והאמונה" הוא פיוט שמקורו בספרות הסוד היהודית הקדומה, ונחשב לשירם של המלאכים. בספר היכלות (חיבור מיסטי מהמאות הראשונות לספירה) מתואר כיצד התנא רבי ישמעאל מאזין לשירת המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא במרום, ורושם מפיהם את הפיוט.
תוכנו של הפיוט מבטא שבח והלל לקדוש ברוך הוא – שנקרא בפיוט "חי עולמים", הקיים לנצח. הפיוט בנוי במבנה של משפט חוזר, לפי סדר האלף-בית כפול. המבנה והחזרתיות מבטאים את האמירה של הפיוט: כל המעלות והשבחים, מאלף ועד תיו – שלו ועבורו.
בקהילות ישראל שולב הפיוט במסגרת התפילה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים.
צרפת, חב"ד וניגונים זה סיפור שמתחיל כבר לפני למעלה ממאתיים שנה.
רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, חזה בהתרחשותה של המהפכה הצרפתית, בשלהי המאה השמונה עשרה. הרבי חשש מההשלכות שעלולות להיות למהפכה על מצבם הרוחני של יהודי אירופה כולה.
במלחמת רוסיה-צרפת, שפרצה בתקופה האחרונה לחייו, ראה רבי שניאור זלמן ביטוי למאבק בין כוחות רוחניים חזקים. הרבי התייצב בצורה חד משמעית לימין האימפריה הרוסית, ופעל לתבוסתו של נפוליאון בונפרטה, המצביא הצרפתי שפלש לרוסיה. הרבי גם אימץ את אחד משירי הניצחון של צבא נפוליאון, כסמל לתבוסתו הקרובה – שאכן לא איחרה לבוא.
מאה ושישים שנה מאוחר יותר, הרבי מליובאוויטש עשה זאת שוב.
שמחת תורה של שנת תשל"ד (1973), בעיצומן של ההקפות והריקודים עם ספרי התורה, הרבי הפתיע את הקהל הגדול שנכח בבית הכנסת. הרבי ביקש לקרוא לכל האורחים שהגיעו מצרפת לשהות בחגי תשרי במחיצתו. כשכולם נאספו ונעמדו לידו, הרבי פתח את הסידור והחל לשיר את פיוט "האדרת והאמונה" בלחן ההמנון הלאומי הצרפתי. הצרפתים זיהו מיד את המנגינה, והצטרפו לשירתו של הרבי. מהר מאד הקהל כולו קלט את השיר החדש, ונסחף גם הוא בשירת המונים ספונטנית.
הרבי, שהתגורר בעצמו כשמונה שנים בצרפת והכיר היטב את התרבות הצרפתית, חולל מהפכה צרפתית משלו. כמו במקומות רבים אחרים בעולם, שליחיו של הרבי בצרפת הניעו מהפכה יהודית עצומה. הם קירבו אלפי יהודים ליהדות, והפכו את יהודי צרפת ליהודים גאים, אנרגטיים ובטוחים בעצמם.
התאמת הניגון הייתה עוד ביטוי למהפכה הגדולה. ההמנון הצרפתי מביע מסרים לוחמניים ומהפכניים, שנועדו לסחוף את הצרפתים למלחמה ולגייס אותם לשירות המהפכה. אנחנו, הצהיר הרבי, ניקח את ההמנון הצרפתי ונהפוך אותו לניגון המהפכה – אבל זו תהיה מהפכה של קדושה. זה יהיה מארש הניצחון שלנו על הגלות, ניצחון האמונה והיהדות.
השם ברא את העולם בדיבור ואמירה. הכלים שבהם השתמש הקדוש ברוך הוא לבריאה הם עשרים ושתיים אותיות האלף-בית.
הניגון "האדרת והאמונה" מבטא את המשימה שלנו בעולם. אנחנו צריכים לתת הכול "לחי עולמים". להראות איך שהכול, מאלף ועד תיו, נוצר על ידי בורא העולם, ושלכל דבר בעולם יש תכלית וייעוד שבאחריותנו להגשים.
הקצב של הניגון מהיר, מה שמקנה לו תחושה של אנרגיה והתלהבות. המקצב של הניגון פשוט וברור, וקל להצטרף אליו בשירה ובריקוד.
המלודיה של הניגון קליטה וזכירה. היא עולה ויורדת לאורך הניגון, ויוצרת תחושה של התרגשות וציפייה.
הניגון מושר בדרך כלל בקולות רבים, וניתן לשמוע בו אנרגיה רבה והתלהבות.
"האדרת והאמונה" הוא פיוט שמקורו בספרות הסוד היהודית הקדומה, ונחשב לשירם של המלאכים. בספר היכלות (חיבור מיסטי מהמאות הראשונות לספירה) מתואר כיצד התנא רבי ישמעאל מאזין לשירת המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא במרום, ורושם מפיהם את הפיוט.
תוכנו של הפיוט מבטא שבח והלל לקדוש ברוך הוא – שנקרא בפיוט "חי עולמים", הקיים לנצח. הפיוט בנוי במבנה של משפט חוזר, לפי סדר האלף-בית כפול. המבנה והחזרתיות מבטאים את האמירה של הפיוט: כל המעלות והשבחים, מאלף ועד תיו – שלו ועבורו.
בקהילות ישראל שולב הפיוט במסגרת התפילה בשבתות, בחגים ובימים הנוראים.
צרפת, חב"ד וניגונים זה סיפור שמתחיל כבר לפני למעלה ממאתיים שנה.
רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, חזה בהתרחשותה של המהפכה הצרפתית, בשלהי המאה השמונה עשרה. הרבי חשש מההשלכות שעלולות להיות למהפכה על מצבם הרוחני של יהודי אירופה כולה.
במלחמת רוסיה-צרפת, שפרצה בתקופה האחרונה לחייו, ראה רבי שניאור זלמן ביטוי למאבק בין כוחות רוחניים חזקים. הרבי התייצב בצורה חד משמעית לימין האימפריה הרוסית, ופעל לתבוסתו של נפוליאון בונפרטה, המצביא הצרפתי שפלש לרוסיה. הרבי גם אימץ את אחד משירי הניצחון של צבא נפוליאון, כסמל לתבוסתו הקרובה – שאכן לא איחרה לבוא.
מאה ושישים שנה מאוחר יותר, הרבי מליובאוויטש עשה זאת שוב.
שמחת תורה של שנת תשל"ד (1973), בעיצומן של ההקפות והריקודים עם ספרי התורה, הרבי הפתיע את הקהל הגדול שנכח בבית הכנסת. הרבי ביקש לקרוא לכל האורחים שהגיעו מצרפת לשהות בחגי תשרי במחיצתו. כשכולם נאספו ונעמדו לידו, הרבי פתח את הסידור והחל לשיר את פיוט "האדרת והאמונה" בלחן ההמנון הלאומי הצרפתי. הצרפתים זיהו מיד את המנגינה, והצטרפו לשירתו של הרבי. מהר מאד הקהל כולו קלט את השיר החדש, ונסחף גם הוא בשירת המונים ספונטנית.
הרבי, שהתגורר בעצמו כשמונה שנים בצרפת והכיר היטב את התרבות הצרפתית, חולל מהפכה צרפתית משלו. כמו במקומות רבים אחרים בעולם, שליחיו של הרבי בצרפת הניעו מהפכה יהודית עצומה. הם קירבו אלפי יהודים ליהדות, והפכו את יהודי צרפת ליהודים גאים, אנרגטיים ובטוחים בעצמם.
התאמת הניגון הייתה עוד ביטוי למהפכה הגדולה. ההמנון הצרפתי מביע מסרים לוחמניים ומהפכניים, שנועדו לסחוף את הצרפתים למלחמה ולגייס אותם לשירות המהפכה. אנחנו, הצהיר הרבי, ניקח את ההמנון הצרפתי ונהפוך אותו לניגון המהפכה – אבל זו תהיה מהפכה של קדושה. זה יהיה מארש הניצחון שלנו על הגלות, ניצחון האמונה והיהדות.
יש כאלה שהכול הולך להם חלק. הם הצדיקים, שהלוואי היינו כולנו כמוהם. הם לא צריכים להתמודד עם פיתויים, הסחות דעת וכישלונות רוחניים.
אבל רובנו נופלים פה ושם, מי יותר ומי פחות. החוכמה היא לקום על הרגליים ולהמשיך. לתקן את מה שצריך לתקן, ולהתחזק אפילו יותר. אם משהו קשה לנו, נתאמץ הרבה יותר בשביל להצליח בו. אם נפלנו ונכשלנו, לא ניכנע לחולשות שלנו אלא ניאבק כדי להשתנות.
הבשורה הטובה היא שגם התוצאה יכולה להיות טובה הרבה יותר. מי שלא לוקח שום דבר כמובן מאליו, מי שמתאמץ ומצליח לנצח את עצמו, יגיע להישגים שהוא אפילו לא חלם עליהם.
הניגון "אתה בחרתנו" מזכיר לנו את עובדת החיים הזו. זה מעורר אושר ושמחה עצומים, אך גם מזכיר את חובתנו להיות ראויים לכך, להיות שליחיו של הקדוש ברוך הוא להאיר את העולם ולהתחיל בתיקון העצמי.
הקצב של הניגון מהיר, מה שמקנה לו תחושה של אנרגיה והתלהבות. המקצב של הניגון פשוט וברור, וקל להצטרף אליו בשירה ובריקוד.
המלודיה של הניגון קליטה וזכירה. היא עולה ויורדת לאורך הניגון, ויוצרת תחושה של התרגשות וציפייה.
הניגון מושר בדרך כלל בקולות רבים, וניתן לשמוע בו אנרגיה רבה והתלהבות.
מאות בתי חב"ד ברחבי הארץ מקיימים פעילות קבועה של תורה, תפילה וחסד. בעת החירום הזו, שליחי חב"ד מתגברים עוד יותר את היקף הפעילות. בתרומה כספית שלכם, נוכל להגדיל ולהרחיב את הפעילות, וביחד לעשות הרבה יותר טוב.
כאן תוכלו להקדיש שיעור תורה, תפילה או פעילות חסד – לזכות חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים, לשלום החטופים, לעילוי נשמת הנופלים ולניצחון עם ישראל.
התרומה מוכרת לצרכי מס (סעיף 46)
בערכה יש:
בעלות של 55 ש"ח
